החלטה בתיק בש"א 158440/07

בקשה לסילוק תובענה על הסף. 

המשיב תבע את המבקשות כמבטחות שימוש  ברכב, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לשיטתו בתאונת דרכים מיום 19.4.02 [להלן - " התאונה"].

בכתב הגנתן מיום 16.5.06, טענו המבקשות בין היתר כי "מוכחש קיומו של כיסוי ביטוחי לאירוע, ובכלל זה לאור תנאי הפוליסה ונסיבות האירוע ועל התובע להוכיח קיומו של כיסוי ביטוחי כנטען;"   

בין הצדדים נוהלו הליכים מקדמיים וביום 26.3.07 הוגשה הבקשה שלפני. יש לציין כי בקשה זו הוגשה בהמשך לטענתו של ב"כ המשיבות  בדיון מיום  25.2.07.

בבקשתן טוענות המבקשות, כי התאונה והשימוש ברכב אינם מכוסים בפוליסת הביטוח [להלן - " הפוליסה"]. הפוליסה לשיטתן הינה פוליסת סחר רכב והשימוש שעשה המשיב ברכב היה למטרות פרטיות שאינן מכוסות במסגרת הפוליסה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו אין להתיר למבקשות, להעלות את הטענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי, לאור היותה טענת הגנה חדשה, שלא הועלתה על ידן בהזדמנות הראשונה. לגופה של הטענה, המשיב טוען כי בהתאם לסעיפי הפוליסה קיים כיסוי נפרד ומרחיב החל גם על רכבים של בעל הפוליסה. 

דיון

סעיפים 60-62 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, תשמ"א - 1981, מקנים למפקח על הביטוח סמכויות רחבות לברר ולדון, בתלונות הציבור. המפקח על הביטוח מוסמך להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ובין היתר, להורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח (ראה: בג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח , פ"ד נה(3) 625, 640-642).   

הנחיית המפקחת על הביטוח מיום 9.12.98 קובעת:-

"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "תובע" זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו...

4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.

5. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענות המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותו לשנות את עמדתה, עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב."

הנחיה זו הושלמה, במסגרת הנחייה, מאוחרת יותר, מיום 29.5.2002, שם נאמר, כי חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים, מעבר, לאלו שהובאו לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה רק במקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או באם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו נדחתה התביעה.

אישור בדבר תקפן המחייב של הנחיות המפקח על הביטוח, התקבל אך לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין (פורסם במאגר המשפטי נבו).

בפסק הדין דחה כבוד השופט א' רובינשטיין את בקשת רשות הערעור שהגישה המבטחת, ואימץ את החלטת המחוזי, לפיה מוסמך, המפקח על הביטוח להתערב,  ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ולהורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח.

נקבע, כי:-

"הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט."

עם זאת הוסיף בית המשפט וקבע, כי:-

"... ייתכנו נסיבות  - אם גם חריגות - שיצדיקו  העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זעק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח - התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח"